גידול חיטה בארץ ישראל לפני 23,000 שנה
אוגוסט 2015
מאת: יערה פרג, מהנדסת מזון, מאפיית דגנית עין-בר
ממצאים אורגניים ולהבי מגל עתיקים שנמצאו באתר ארכיאולוגי ליד הכנרת מוכיחים כי כבר לפני 23 אלף שנה התקיימה חברה אנושית שהתנסתה בגידול דגנים, אך ההמצאה, כנראה, לא השתרשה. תקציר כתבה מעיתון "הארץ"
בני אדם זרעו וגידלו חיטה באזור הכנרת 11 אלף שנים לפני מה שנחשב לראשית החקלאות האנושית.
ראשית גידול החיטה והשעורה בלבנט בידי האדם הקדמון לפני כ-12 אלף שנים נחשבת לתחילת המהפכה החקלאית ששינתה ללא היכר את החברה האנושית ואת כדור הארץ כולו. רק לאחר התבססות החקלאות החלו בני האדם להקים כפרים, ליצור חברות גדולות ומורכבות, לצבור רכוש, לרכוש מיומנויות ולהקים ממלכות. במחקר החדש לא שוללים החוקרים את התאריך המקובל לתחילת החקלאות, אבל מוכיחים ש-11 אלף שנים לפני תחילת החקלאות, כלומר 23 אלף שנים לפני תקופתנו, התקיימה חברה אנושית בסביבות הכנרת שהתנסתה בגידול חיטה ושעורה.
המחקר מתבסס על שלושה ממצאים שונים. כולם התגלו בחפירות שנעשו באוהלו שלחוף הכנרת.
בחפירות התגלו שש בקתות מגורים, קבר וכן כלי צור. בנוסף, נמצאו במקום ממצאים אורגניים רבים – שרידי צמחים ושרידי בעלי חיים ששימשו למאכל. הממצאים האורגניים נשמרו כתוצאה מצירוף מקרים מוצלח. ההתיישבות במקום החלה כמה פעמים מחדש בשל שריפות שהשמידו את הבקתות הישנות. "אם אתה חי בתוך בקתה עשויה קש וענפים ומבשל במדורה פתוחה זה לא אירוע נדיר שגץ אחד שורף את הבקתה", מסביר פרופ' ויס שעומד בראש המחקר. החומר האורגני בבקתות התפחם ולאחר מכן כוסה במימי הכנרת, כך שנותר בתנאים עם חמצן מועט ולא נרקב או התפורר.
הממצא הראשון שהעיד על גידול חיטה הוא עשרות אלפי זרעים של צמחי מאכל שנמצאו באתר, שכללו ריכוז גבוה במיוחד של שרידי חיטה ושעורה. החוקרים המשיכו ובדקו את החיטה והשעורה וגילו כי הן עברו שינויים גנטיים שנובעים, כמעט בוודאות, ממחזורים של זריעה וקציר בידי אדם.
הממצא השני שרמז לפעילות החקלאית באוהלו הם להבי מגל עשויים צור ששימשו לקציר. הלהבים שהתגלו הם הקדומים ביותר מסוגם בעולם. בדיקת הלהב מתחת למיקרוסקופ העלתה שיש עליהם ברק האופייני לקציר דגנים.
ההוכחה השלישית היא הימצאותם של זרעים של עשבים רעים האופייניים לשדות חיטה והתפתחו כתוצאה מהתערבות אנושית בטבע, קרי חקלאות. "תגלית זו היא עדות ברורה להפרעה אנושית קדומה של המערכת האקולוגית הטבעית", אומר פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג מאוניברסיטת תל אביב.
"יש כאן אירוע ייחודי וקדום במיוחד, שבו האדם מתחיל לזרוע", מוסיף ויס, "אבל אנחנו לא יודעים מה קרה אחר כך. אין לנו עדויות ארכיאולוגיות או בוטניות להמשכיות החקלאות לכן אנחנו לא יכולים לקרא לזה ראשית החקלאות. אבל הממצא החשוב הזה מלמד אותנו שכבר לפני 23 אלף שנים היו בני אדם שזרעו דגנים, גידלו אותם בשדות, טחנו את הגרגירים ואפו אותם למאפה".