חותם מלך או חותם לחם- איך סימנו לחם בעת העתיקה ?!

מרץ 2022

מאת : שרון דבוש- חלילי , דיאטנית קלינית , מאפיית דגנית עין בר 

מגילת אסתר מספרת לנו על חותם המלך ששימש כאמצעי לתיקוף צווים מלכותיים: "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח ח ). טבעת המלך שמשה, בין היתר, כחותמת רשמית שייצגה  את המלך ופקודותיו. מכאן בעצם הגיע המונח "הטביע את חותמו". מסתבר שלא רק מלכים השתמשו בחותמות, גם אופים הטביעו חותם!

בימים בהם  עוד לא התפתחו אריזות נושאות מידע שיווקי , לחמים שמשו כר פורה להעברת מסרים. החתמת הלחם לפני האפייה הייתה הדרך היצירתית לקחת קרדיט, להצהיר  על סוג הלחם  ולסמן ללקוחות במה כדאי להם לבחור.

סימון  מזון והרצון למתג ולבדל מוצרים העסיק יצרנים ולקוחות מאז ומתמיד. החתמת מוצרי מזון בעזרת חותמות יעודיים  הייתה נפוצה בעת העתיקה. מוצרים כגון יין ושמן נארזו בקנקנים ונחתמו בחותם שסימן את היצרן או את הלקוח העשיר, בדרך כלל מלך או שליט. החתמת לחם הייתה אף היא מנהג פופולרי ולא מעט חותמי לחם של ליגיונות הצבא הרומי מעידים  שהצבא אכן צועד על קיבתו. החתמת בצק הלחם נעשתה גם לצרכי פולחן והייתה מנהג מקובל  במקדשים הקדומים ומאוחר יותר גם בכנסיות. במסורת הנוצרית, המייחסת ללחם תפקיד טקסי חשוב,  נוהגים עד היום להחתים את לחמי הקודש והברכה המחולקים למאמינים. ממצאים ארכיאולוגים מספרים לנו כי גם אופי לחם יהודיים נהגו להשתמש בחותם לחם. חותמות לחם ,הנושאות  סמלים יהודיים ולעיתים אף את שם האופה,  הוטבעו על כיכרות הלחם ושימשו כפי הנראה כתעודות הכשרות של העת  העתיקה. 

מטביעים חותם בלחם

הרעיון פשוט וקל: מטביעים את הבצק רגע לפני הכנסתו לתנור והכיכר האפויה נושאת חותמת בלתי ניתנת לשינוי. חותם לחם כשמו כן הוא: סימן היכר  שעל פיו יכלו הקונים לדעת מה מקור הלחם, מאיזה סוג הוא ואפילו מה  מידת הכשרות שלו. מכירים את החותמות העשויות עץ מכוסה בשכבת סיליקון או גומי ועליה הדפס שהילדים אוהבים לשחק בהן ? כך בעצם נראה גם חותם לחם. צורתו הבסיסית  לא השתנתה במרוצת השנים: ידית אחיזה שאליה מחובר משטח הטבעה ( לרוב עגול או מרובע ) נושא עיטור ( אשר הופיע במהופך , בדומה לכתב ראי ). מנורת שבעת הקנים  הייתה אחד הסמלים היהודיים הנפוצים. את החותם יצרו מעץ, אבן, מתכת או חרס.

 

חותמת ברונזה מהתקופה הביזנטית נושא סמלים יהודיים: מנורת שבעת הקנים, שופר, לולב ומחתה (מוזיאון ישראל. צילם: דוד חריס)

איך יודעים שהלחם כשר ?! הנחתום מעיד על עיסתו !

שתי חותמות מעניינות שנמצאו באזור מישור החוף הצפוני מלמדות על הדרך היצירתית של אופי לחם יהודיים להעביר מסרים ללקוחותיהם בעת העתיקה .

בשנת 2000 התגלה בחורבת קסטרא שליד חיפה  חותם לחם נושא כתובת עברית מהתקופה הרומית (המאה השלישית לספירה). החותם עשוי חרס ובעל צורה מלבנית וחקוקות בו האותיות: שב עית בשתי שורות . בשורה השלישית מופיעות שלוש נקודות. החוקרים סבורים כי הכוונה למילה שביעית המציינת את שנת השמיטה לפי ההלכה היהודית. ההנחה היא שמדובר בחותם לחם יהודי אשר סימן לחם שנאפה מחיטה שנקצרה בשנת שמיטה.

חותם לחם מחורבת קסטרא נושא כיתוב שב עית (רשות העתיקות. צילמה: צילה שגיב)

בשנת 2021 נתגלה בחורבת עוצה שליד עכו חותם  עגול עם ידית ,עשוי חרס, שעל פניו חקוקה מנורת שבעת הקנים. על הידית נחרת השם לאונטיוס. בתקופה זו, היוונית הייתה השפה השגורה והמדוברת בארץ והשם לאונטיוס נחשב  שם יהודי מקובל.

חותם לחם עם ידית מחורבת עוצה נושא את סמל מנורת שבעת הקנים   (רשות העתיקות. צילם: דר דני שיאון)

מבדיקת החותם עולה כי סמל המנורה נחקק בחרס לפני שנשרף בתנור בעוד שהשם לאונטיוס נחרת על גבי הידית המוגמרת בשלב מאוחר יותר. הנחת החוקרים היא  שחותמות לחם נושאות סמלים  יוצרו באופן סדרתי עבור אופים יהודיים. מי שלא הסתפק בחותמת כללית, חרת את שמו על הידית והטביע גם אותו על גבי הלחם. כך למעשה החתימו את הלחם פעמיים: בסמל יהודי שהעיד על כשרות הלחם  ובשם הפרטי של האופה כמעיין חתימה אישית, סמל לאיכות ואמינות.  

מה שמייחד את החותמות הללו היא  שניתן לתארך אותן ולקבוע מתי יוצרו. ההשערה היא שחותם הלחם היהודי נולד ככורח המציאות של חיים בישובים מעורבים בעלי רוב נוכרי. קסטרא ועוצה היו  יישובים  נוצריים גדולים ומבוססים  בתקופה הביזנטית. חותם נושא סמלים יהודים מעיד כי לצד הישוב הנוצרי המובהק התקיים גם יישוב יהודי פעיל ושוקק חיים.

 

מקורות:

1.רשות העתיקות : אם אין סופגניות ..תאכלו לחם , דצמבר 2021 

2.חותמות לחם יהודיים מאת דוד עמית מתוך הספר לחם בקרב דתות ועדות בארץ , מוזיאון ארץ ישראל , ירושלים 2006