לטחון או לא לטחון – זאת השאלה….

פרג מומלץ לשמור שלם ולטחון ממש לפני השימוש. פרג טחון עלול לקבל טעם מר בעקבות התחמצנות מהירה של שומנים הנמצאים בזרעים בריכוז גבוה. אם בכל זאת טוחנים ולא משתמשים כדאי לשמור בהקפאה.

באותו האופן מומלץ לטפל גם בגרעינים אחרים העשירים בשומנים כגון גרעיני פשתן, שומשום ונבט חיטה.

גרעיני הפרג הינם זרעים אשר מהם עתיד לנבוט ולצמוח צמח חדש. בדומה לנבט החיטה הם עשירים מאוד בשומנים, שמטרתם לספק אנרגיה זמינה לצמח הנובט. שומנים רגישים מאוד לחמצון וקלקול אשר פוגע הן בערכם התזונתי והן בטעמם. חשיפה לאור ולחמצן מחישה את תהליך הפגיעה בשומנים לכן הדרך הטובה ביותר למנוע קלקול לאורך זמן ולשמור על הערך התזונתי והטעם הוא לאחסן את הזרע בשלמותו בקירור. במידה ולא רוצים להשתמש בגרגירים השלמים מומלץ לטחון את הפרג ממש סמוך לשימוש ואת היתרה לאחסן במקפיא.

באותו האופן , גם נבט החיטה זקוק לטיפול מיוחד. היות והנבט עשיר בחומצות שומן חיוניות ובוויטמין E גם הוא רגיש לחמצון. טחינה ממושכת חושפת אותו לחום גבוה ולחמצן. על מנת לשמור על ערכו התזונתי בצורה מיטבית אנחנו במאפייה מקפידים להשתמש בנבט חיטה אשר טופל באופן מינימלי ונשמר שלם וטרי בקירור עד להכנסתו לבצק.