גלגולה של חיטה
המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית והמהפכה הירוקה בראי החיטה
מאת: יערה פרג , מהנדסת מזון ושרון דבוש- חלילי , דיאטנית קלינית
שלוש מהפכות הפכו את החיטה לאחד הדגנים החשובים והמשפיעים על האנושות. בזכותן חיטת הבר- בתהליך ביות איטי והדרגתי- זקפה קומה, התחזקה והתפתחה לחיטה המודרנית. לחם הפך למוצר צריכה בסיסי, זול ונפוץ. בדרך להצלת העולם מרעב נרשם גם פרס נובל. לצד היתרונות הגדולים של החקלאות המודרנית ישנם גם חסרונות ולא מעט אתגרים.
המהפכה החקלאית וביות החיטה
המעבר מחברת נוודים לחברה של יושבי קבע המתבססים על חקלאות השפיעה גם על חיטת הבר. תהליך הביות של החיטה שנמשך אלפי שנים הוביל לטיפוח זני חיטה מותאמים יותר לגידול ולצריכה עבור בני האדם
לפני כ-10,500 שנה התרחשה המהפכה החקלאית. מחברה של ציידים-לקטים, נוודים המלקטים את מזונם מהטבע סביבם, הפכה החברה האנושית לחברה חקלאית של יושבי קבע, המגדלים את מזונם בצורה מתוכננת.
במקביל, התזונה, שהייתה מבוססת על מזון שאפשר למצוא בסביבה, הפכה לתזונה המבוססת על גידול וייצור מזון. במשך השנים למדו החקלאים לשפר את הזנים על ידי תהליך של ביות. כך לדוגמה, לחיטת הבר יש שיבולת המתפרקת לבד, תכונה המאפשרת פיזור טוב של הזרעים לנביטה מחודשת והפצה. לעומת זאת ,עבור בני האדם זה חיסרון היות ושיבולת כזאת קשה לאסוף לשימוש כמזון או לזריעה. בתהליך הביות נבחר זן בעל שיבולת יציבה שאינה מתפרקת בקלות. העדפה של זן כזה מאפשרת לאסוף את השיבולים בצורה נוחה, ולהפריד את הגרעינים למאכל או לשתילה חוזרת.
התאוריה הרווחת לגבי ביות אומרת שזה היה תהליך מאוד הדרגתי ואיטי שלא קרה במכוון, אלא היה תוצר של אילוצים סביבתיים, אקלימים או דמוגרפיים. התהליך היה נסיבתי – הצמחים מצאו נישה טובה לגידול והתרבו, ללא מטרה. האדם טיפח את הצמחים ובאופן הדרגתי ואיטי הזנים שגודלו על ידו הפכו מתאימים יותר ויותר לדרישותיו.
תאוריה אחרת אומרת שתהליך הביות היה מכוון ומודע. האדם בחר את הזנים והטיפוסים המתאימים לו מהטבע ואותם גידל. הוא התבסס על ידע שנצבר במשך ההיסטוריה של לקט-ציד ובחר צמחים המתאימים לו יותר ובעלי ערך מוסף גבוה יותר. נבחרה חבילת גידולים מאוזנת מבחינה תזונתית וחקלאית.
כך או כך, הגידולים החקלאיים התאימו לבתי הגידול המקומיים והיו שונים ממקום למקום.
המהפכה התעשייתית והמהפכה הירוקה בגידול חיטה
המהפכה התעשייתית שינתה את פני החקלאות ואת גידול החיטה. היא גם הובילה את הדרך למהפכה הירוקה שיש הטוענים שמנעה רעב עולמי.
במשך אלפי שנים של חקלאות מסורתית התפשטה החיטה בכל רחבי העולם. בכל אזור ולכל כפר היה זן החיטה המסורתי שלו, והמגוון הגנטי נשמר.
המהפכה התעשייתית הייתה נקודת מפנה שהשפיעה גם על גידול החיטה. ב-1877 נרשם פטנט ראשון על טחינה באמצעות גלגלי פלדה. כתוצאה חל פיחות במספר טחנות הקמח הקטנות והמקומיות שטוחנות באבני ריחיים. מספר הטחנות הגדולות והריכוזיות עלה במקביל. טחנות הקמח הגדולות התאימו לזנים של חיטת לחם קשה. באופן זה הכתיבה התעשייה צמצום של המגוון הביולוגי. צמצום זה גם גרם לצמצום שטחי הגידול של חיטה לאזורים המתאימים לגידול חיטה כזאת.
מלבד טכניקות הטחינה המשופרות, המהפכה התעשייתית הייתה אחראית בהמשך גם על התפתחות של טכנולוגיות חדשות בתחום אפיית הלחם. עקב כך לשגשוג של מאפיות קטנות ובעקבותיהן מאפיות גדולות לייצור לחם בקנה מידה גדול. האפשרות לקנות לחם השפיעה גם על איכות החיים של נשים רבות. על הקשר בין לחם ומעמד האישה ניתן לקרוא בכתבה לחם מהמאפייה ושחרור אישה
נקודת מפנה נוספת נקראת "המהפכה הירוקה". החקלאות המודרנית מתאפיינת בשטחי גידול גדולים ואחידים של יבולים הומוגניים. גידול כזה פוגע באדמה ומרוקן אותה ממינרלים הכרחיים. בחקלאות המסורתית היו שיטות שונות לשמירה על הקרקע. למשל גידול לסירוגין חיטה וקטניות, שגידולן מעשיר את הקרקע בחנקן. בחקלאות המודרנית לא מתקיים מחזור גידולים, האדמה ענייה במינרלים והיבול נפגע. שימוש בדשן תעשייתי מחזיר חנקן לקרקע ללא צורך במחזור גידולים.
בתחילת המאה ה-20 פותחו שיטות לייצור דשן תעשייתי בכמויות גדולות. לאחר מלחמת העולם השנייה החל ייצור אינטנסיבי של דשן להגברת היבולים ומניעת רעב. השימוש בדשן תעשייתי לגידולי חיטה הוביל להגדלת גרעיני החיטה וזה גרם לבעיות בגידול ובקציר. זן החיטה הנפוץ ביותר היה זן גבוה ששיבוליו כרעו תחת עומס הגרעינים. המגע עם הקרקע גרם לריקבון של החיטה בגשם והקשה על האיסוף שלה בשדה. באמצע המאה ה-20 הכליא פרופ' נורמן בורלוג זן חיטה אמריקאי עם זן יפני ננסי. התקבלה חיטה חצי ננסית שלא כורעת ואשר ניתנת לדישון תעשייתי. זן זה הופץ בצורה אינטנסיבית בכל אזורי העולם, תוך התאמות קטנות בכל אזור ע"י הכלאה עם זנים מקומיים.
החל משנות ה-60 הביאה "המהפכה הירוקה" להגדלת יבולי הדגנים פי 3-4 לדונם. הטענה היא שהצילה מדינות רבות מרעב. נורמן בורלוג זכה בפרס נובל לשלום על פיתוח החיטה החצי-ננסית.
החקלאות המודרנית הישגים ואתגרים
החקלאות המודרנית הפכה את הלחם למוצר מזון בסיסי וזול בכל בית . זאת בזכות גידול מאסיבי של חיטה והוזלת מחירה. השיפור המתמיד של זני החיטה מאפשר תזונה טובה יותר לבני אדם. בצד ההישג החשוב ישנם גם חסרונות ואתגרים לעתיד
היום, החקלאות הנפוצה היא החקלאות האינטנסיבית בה נעשה שימוש בדשנים תעשייתיים, ובזנים אחידים מבחינה גנטית. יש האומרים כי האחידות הגנטית מסוכנת. מחלה אחת עלולה להתפשט בכל העולם ולפגוע בכל גידולי החיטה (בדומה ל"רעב תפוחי האדמה" באירלנד). אולם, למרות התרעות שונות בעשרות השנים האחרונות, זה עדיין לא קרה.
החקלאות המודרנית כיום מאפשרת ייצור מזון בכמויות גדולות ובעלויות נמוכות יחסית לכל השיטות האחרות הקיימות היום (חקלאות אורגנית, חקלאות משמרת ושיטת נוספות). הצורך לספק מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה, במדינות מתפתחות וגם במדינות המפותחות, גובר, נכון לעכשיו, על הרצון לפתח שיטות חדשות, או לחזור לשיטות המסורתיות, של חקלאות משמרת ובריאה יותר לסביבה.
למרות זאת, יש היום חזרה מסוימת, בעידוד ממשלות המבינות את הנזקים העתידיים, לשיטות משמרות יותר כמו מחזור גידולים וחריש מצומצם. בעשורים הקרובים תצטרך החקלאות למצוא דרכים, חדשות או ישנות, כדי לשמר את הסביבה בצורה טובה יותר ובמקביל לשפר ולהגדיל את היבול העולמי בהתאמה לגידול באוכלוסייה.
מקורות:
- הפודקאסט "המעבדה – עבודת שורשים" פרקים 1-7 של כאן תאגיד השידור הציבורי (קישור)
- כתבה "הפרוייקט להצלת זני החיטה של ארץ ישראל" ,עיתון הארץ , 2017 (קישור)
- כתבה "האתר שחשף מהפכה תודעתית של האנושות, רגע לפני הולדת הציוויליזציה", עיתון הארץ , 2012. (קישור)
- Shahal Abbo, Avi Gopher, Baruch Rubin, Simcha Lev-Yadun, 2004, On the Origin of Near Eastern Founder Crops and the ‘Dump-heap Hypothesis’, Genetic Resources and Crop Evolution, August 2005, Volume 52, Issue 5, pp 491–495 (קישור)