מהי בטן של חיטה

מידע מקצועי המתייחס לספרו של ד"ר ויליאם דיוויס – בטן של חיטה

מאת : לילך כרמון – דיאטנית קלינית ויערה פרג – מהנדסת מזון, מאפיית דגנית עין-בר

על דוכן הנאשמים במשפט עומדת החיטה. היא מואשמת ומושמצת בשלל אופנים. על מה ולמה? תיכף תגלו.

תקציר מאמר שבודק את מהימנותן של נקודות שונות בספרו של ד"ר ויליאם דיוויס "בטן של חיטה". את המאמר המלא אפשר למצוא כאן.

"בטן של חיטה" – מה זה בכלל? המחבר טוען כי צריכת חיטה מובילה להשמנה בטנית. הייתכן?

סקירה במקורות מדעיים מעלה כי מוכח, מתועד ומוסכם בעולם המדע, כי אין סוג מסוים של מזון שגורם להשמנה בטנית. עודף קלורי (מכל סוג של מזון) ואורח חיים יושבני, הם הגורמים העיקריים לכך.

הספר משתמש ברעות החיטה לקידום דיאטת דלת פחמימות. לטענת המחבר, הורדת חיטה מהתפריט מביאה לאיבוד משקל מהיר, תורמת לריפוי מחלות (כגון: סוכרת, אסטמה) ולהפחתת סימפטומים במחלות ותסמונות מעי שונות.

איבוד משקל מהיר יותר מתרחש בכל דיאטת בזק לעומת דיאטה מאוזנת ומגוונת לירידה במשקל. בפועל, דיאטות בזק ננטשות מהר יותר והן עלולות לגרום לחסרים תזונתיים ונזקים בריאותיים. חלק מהתופעות המדוברות (ריפוי מחלת הסוכרת לדוגמא), מוכרות לאחר הפחתת משקל ואילו השיוך שלהן להורדת החיטה מהתפריט אינו בעל סימוכין מדעי.

על חיטה מהונדסת שמעתם? זו חיטה שעברה שינויים רבים מבחינה גנטית ב-200 שנים האחרונות והיא גורמת לנו לצרות רבות במערכת החיסון. האמנם?

חיטה, כמו שאר הגידולים החקלאיים, עברה ברירה מכוונת אך אין היום חיטה מסחרית שהיא תוצאה של הנדסה גנטית (GMO).

לאורך ההיסטוריה, וביחד עם הגידול החד באוכלוסיית העולם, שרק ממשיכה לגדול, החקלאים מחפשים בזנים קיימים את התכונות שיאפשרו יבול גדול יותר באותם שטחי גידול ובהשקעה מינימלית. כך אומצה לה החיטה הננסית, שמקורה במרכז אמריקה, המניבה את היבול הגדול ביותר ביחס להשקעה.

ועל אילו צרות במערכת החיסון בכלל מדובר? מדובר בעיקר על מחלת הצליאק שנפוצה היום פי 4 מלפני 50 שנה וטענת הספר היא שזה קשור לריבוי חלבונים המעוררים צליאק בחיטה של היום (גלוטנין).

הנתון הסטטיסטי לגבי התפוצה של הצליאק נכון, אך כנראה קשור לפיתוח אמצעי איתור משוכללים יותר ומודעות גבוהה יותר, כמו גם לשינויים אימונולוגיים וסביבתיים נוספים.

חיטה עשירה בגלוטנין אכן מתאימה יותר לאפיית לחם ומועדפת על ידי המגדלים, אך לא קיימים מחקרים שהראו יתרון בריאותי לחיטה העתיקה.

עוד נאמר כי החיטה המודרנית ממכרת, גורמת לאכילה בלתי נשלטת והפסקת הצריכה גורמת לתסמיני גמילה. עד לרגע זה, אין שום מחקרים על בני אדם המעידים על התמכרות למזון, מלבד קפאין (גם לא לסוכר או לשומן).

ומעניין לעניין באותו עניין – בעולם בו טרנד הדיאטה העכשווי הוא הימנעות מגלוטן, המחבר טוען כי חולי צליאק שמקפידים על דיאטת נטולת חיטה מפחיתים ממשקלם.

אולם, מחקרים הראו שחולי צליאק שמקפידים על דיאטה נטולת גלוטן דווקא מעלים במשקלם בגלל שדיאטה כזו עשירה בעמילנים זמינים מתפוחי אדמה, טפיוקה ותירס וענייה בסיבים תזונתיים. מזונות רבים מכילים גלוטן וההפחתה במשקל בעקבות הפחתה בגלוטן בדיאטה מתרחשת בגלל ירידה במגוון ובעקבות כך בכמות המזון הנאכל.

למתעניינים בערך האינדקס הגליקמי (GI) הידיעה כי הלחם המומלץ לצריכה – לחם מחיטה מלאה – הוא בעל אינדקס גליקמי גבוה משל סוכר לבן, בהחלט לא מחמיאה. הבעיה במדד זה היא שמשווים כמויות שונות מאוד של מזון. סוכר לבן הינו נטו סוכרים זמינים (50 גרם במדידתGI) ואילו כדי לקבל את אותה כמות של סוכר זמין מלחם צריך כמות הרבה יותר גדולה של לחם (144 גרם לחם מקמח מלא בשביל 50 גרם סוכרים זמינים = 5 פרוסות לחם). חיטה מכילה מרכיבים נוספים מלבד סוכר פשוט וההסתכלות הפרטנית כאן היא בעייתית שכן השלם גדול מסכום חלקיו.

לסיכום, הספר מעלה טענות חמורות מאוד כנגד תעשיית המזון בכלל, ותעשיית הלחם בפרט, שאינן בהכרח מתבססות על נתונים מחקריים. עם זאת, על תעשיית המזון להיות עם האצבע על הדופק ולהכיר את ההשפעות וההשלכות הבריאותיות של השינויים, גם השינויים החקלאיים המשפיעים על חומרי הגלם.   

הטענות הקשות בספר זה נבדקו בצורה מקצועית ומדעית. בעוד שאישומים שונים בספר נראים בתחילה מטרידים, הסקירה המדעית מציגה תמונה שונה לגמרי. כמו כן, ממחקר שנעשה על דגנים מזוקקים וסקר 135 מחקרים נחשבים עלה כי רובם לא מצאו קשר בין צריכת דגנים מזוקקים ומחלות לב, לחץ דם, סוכרת, עליה במשקל ותמותה. מספר מחקרים מצאו שצריכה מוגברת קשורה לכמה סוגי סרטן אולם בצריכה מתונה הסיכון הוא לא משמעותי. המחקר עדיין ממליץ על צריכה של דגנים מלאים כחלק אינטגרלי מהתזונה.

על פי המאמר:

Jones, J., 2012, Wheat Belly – An Analysis of Selected Statements and Basic Theses from the Book, cereal foods world, vol. 57, no 4 p 177-189.