מהו המיקרוביום, היכן הוא נמצא ומה משפיע על גודלו והרכבו. מסע לתוך המערכת האקולוגית הפנימית שלנו על מנת להעריך את אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול האנושית

מאת: שרון דבוש חלילי, דיאטנית קלינית , מאפיית דגנית עין בר 

מערכת העיכול האנושית היא הרבה יותר מאשר צינור פשוט לעיבוד מזון; היא מהווה מערכת אקולוגית משגשגת, ביתם של טריליוני מיקרואורגניזמים המכונים ביחד המיקרוביום. לאחרונה, חלה עלייה משמעותית בהתעניינות המדעית במיקרוביום ובהשפעתו העמוקה על בריאות האדם. מעבר לתפקידו המוכר בעיכול, המיקרוביום משפיע על מערכת החיסון, על מצב הרוח ואפילו על ההתנהגות. ניתן לדמות את מערכת העיכול כ"יקום פנימי" –  מערכת אקולוגית המכילה מספר העצום ומגוון של מיקרואורגניזם. על מנת לשמור עליה במיטבה נדרשים  איזון והרמוניה. חשוב לציין כי מערכת העיכול, לאחר העור, היא נקודת המגע העיקרית של גופנו עם העולם המיקרוביאלי החיצוני, עובדה המדגישה את חשיבותה באינטראקציה הכוללת שלנו עם מיקרואורגניזמים.

המסע העיכולי: בית גידול לחיידקים

המזון שאנו אוכלים עובר מסע מורכב דרך מערכת העיכול, מסע שמתחיל בפה, ממשיך דרך הוושט  אל הקיבה, לאחר מכן למעי הדק (המחולק לתריסריון, ג'ג'ונום ואיליאום), ולבסוף למעי הגס (הכולל את המעי הגס עצמו, החלחולת ופי הטבעת). איברים נוספים המשתתפים בתהליך העיכול כוללים את הכבד, כיס המרה והלבלב. כל אחד מהאיברים הללו מספק סביבה ייחודית המאופיינת בדרגת חומציות  שונה, זמן מעבר משתנה של המזון וזמינות משתנה של חומרי הזנה. תנאים אלה מעצבים את סוגי וכמויות החיידקים שיכולים להתגורר בכל אחד מהאיברים. המסע של המזון אינו רק תהליך של פירוק חומרי הזנה; הוא גם תהליך סלקטיבי עבור החיידקים המאכלסים אותו, כאשר תנאים ספציפיים בכל שלב מעודדים צמיחה של מינים מסוימים על פני אחרים. הבנת המסע הזה והתנאים השונים שהוא מציב חיונית להבנת התפלגות החיידקים במערכת העיכול.

מפקד אוכלוסין מיקרוביאלי: הערכה של עומס חיידקי במערכת העיכול שלנו

א. הפה: כניסה צפופה

חלל הפה הוא נקודת הכניסה הראשונה של מזון ומיקרואורגניזמים  למערכת העיכול. הוא מהווה בית גידול מגוון לחיידקים, וההערכות לגבי מספר החיידקים בו נעות בין מיליארדים לטריליונים. מעניין לציין כי מספר מיני החיידקים בפה מוערך בכ-500 עד 700 חיידקים אלה נמצאים ברוק ובפלאק הדנטלי, כאשר ריכוזם בפלאק גבוה משמעותית מזה שברוק. למרות שריכוז החיידקים בפה גבוה, המספר הכולל של חיידקים בפה נמוך משמעותית מזה שבמעי הגס. הסיבה לכך היא הנפח הקטן יחסית של הרוק (פחות מ-100 מ"ל) והפלאק הדנטלי (פחות מ-10 מ"ל).

ב. הושט: תחנת מעבר קצרה

הוושט היא צינור שרירי שאורכו כ-25 ס"מ ומחבר את הלוע לקיבה. בעבר, סברו כי הוושט היא סביבה סטרילית או מכילה מספר קטן מאוד של חיידקים חולפים. עם זאת, מחקרים עדכניים הראו כי קיימת מיקרוביוטה המקושרת למשטחים הריריים של הוושט. רוב החיידקים שנמצאו בוושט דומים לאלה המצויים בחלל הפה. האופי החולף של המיקרוביוטה של  הוושט מרמז שהסביבה החומצית של הקיבה פועלת כמחסום יעיל, המונע גדילה  נרחבת של חיידקים המגיעים מהפה.

ג. הקיבה: חזית חומצית

הקיבה היא איבר שרירי הממוקם בחלק העליון של הבטן, והיא מאופיינת בסביבה חומצית ביותר. סביבה קיצונית זו מהווה מחסום משמעותי להישרדות רוב החיידקים, ולכן ספירת החיידקים בקיבה נמוכה יחסית, ונעה בין 10^3 ל-10^4 חיידקים למיליליטר. למרות זאת, קיימים חיידקים מסוימים שהתפתחו לשרוד בסביבה חומצית זו, ביניהם החיידק הליקובקטר פילורי, הקשור בהיווצרות כיב קיבה. חומציות הקיבה משמשת מנגנון הגנה חשוב מפני פתוגנים שנבלעים עם המזון, אך קיומם של חיידקים עמידים לחומצה מדגים את יכולת ההסתגלות המדהימה של החיים המיקרוביאליים.

ד. המעי הדק: אזור מעבר

המעי הדק, מחולק לשלושה חלקים: התריסריון, הג'ג'ונום והאיליאום, והוא מהווה את האתר העיקרי לספיגת חומרי הזנה. העומס החיידקי במעי הדק גדל בהדרגה מהתריסריון לאיליאום. בחלקו הקדמי של המעי הדק, בתריסריון ובג'ג'ונום, ספירת החיידקים נמוכה יחסית, ונעה בין 10^3 ל-10^4 חיידקים למיליליטר, בעיקר בגלל השפעת חומציות הקיבה והמרה. באיליאום, החלק הסופי של המעי הדק, ספירת החיידקים גבוהה יותר ויכולה להגיע עד ל-10^8 חיידקים למיליליטר. הגידול בעומס החיידקי לאורך המעי הדק משקף את הנטרול ההדרגתי של חומצת הקיבה ואת זמינות חומרי ההזנה הגדלה ככל שהמזון מתקדם.

ה. המעי הגס (קולון): מטרופולין מיקרוביאלי

המעי הגס הוא בית הגידול המיקרוביאלי הצפוף ביותר בגוף האדם. ספירת החיידקים במעי הגס מוערכת בכ-10^11 חיידקים לגרם צואה, והמספר הכולל של חיידקים במעי הגס מוערך בכ-10^13 עד 10^14. במעי הגס קיים מגוון עצום של מיני חיידקים, הנע בין 300 ל-1000 מינים שונים. מעריכים כי משקלם של כלל החיידקים במעי הגס הוא כ 2 ק"ג ! חיידקים מהווים חלק משמעותי מחומר הצואה ומשפיעים על צבעה, מרקמה והריח שלה. סביבת המעי הגס, עם זמן המעבר האיטי יחסית של התוכן ושפע המזון הלא מעוכל, מספקת תנאים אידיאליים לשגשוג של קהילה מיקרוביאלית מגוונת וצפופה. הריכוז הגבוה של חיידקים בצואה הופך אותה למקור נגיש ונוח לחקר המיקרוביום של המעי, למרות שייתכן שהיא אינה משקפת באופן מלא את הקהילות המיקרוביאליות בחלקים אחרים של מערכת העיכול.

הדמיה של הנוף המיקרוביאלי

כמות חיידקים באיברים שונים של מערכת העיכול של האדם

טבלה: עומס חיידקי משוער במערכת העיכול האנושית

למה כל כך הרבה? גורמים המשפיעים על מספר החיידקים

ההבדלים המשמעותיים בעומס החיידקי לאורך מערכת העיכול נובעים ממספר גורמים מרכזיים. החומציות החזקה של הקיבה היא גורם משמעותי המפחית את הישרדותם של רוב החיידקים. זמן המעבר של המזון דרך מערכת העיכול משחק גם הוא תפקיד חשוב; המעבר המהיר יחסית של התוכן במעי הדק העליון מגביל את צפיפות  החיידקים בהשוואה למעבר האיטי יותר במעי הגס. זמינות חומרי ההזנה היא גורם נוסף; שפע המזון הלא מעוכל במעי הגס מספק משאבים רבים לצמיחת חיידקים. זו הסיבה שלתזונה שלנו השפעה משמעותית על המיקרוביום והדיאטה שלנו היא בעלת חשיבות עבור החיידקים המועילים במעיים שלנו.   לקריאה נוספת בנושא השפעות התזונה והתפריט על המיקרוביום שלנו במאמר: מתגעגעים ללחם? גם המיקרוביום שלכם.  מחקרים מראים כי לצריכה של סיבים תזונתיים בכלל וסיבים תזונתיים פרה ביוטיים בפרט יש השפעה חיובית של שגשוג, התרבות וגדילה של החיידקים המועילים במעיים שלנו. לקריאה בנושא השפעת סיבים תזונתיים פרה ביוטיים על חיידקי המעי במאמר סיבים פרה ביוטיים בשירות מערכת העיכול 

בנוסף, חומרים אנטי-מיקרוביאליים כמו חומצות מרה והפרשות לבלב במעי הדק מווסתים את אוכלוסיות החיידקים.

 מערכת העיכול היא סביבה מוסדרת  שבה הפיזיולוגיה של המארח, התזונה שלו ותנאי הסביבה שהוא מעצב בהתנהגותו ומעשיו מעצבת באופן פעיל את ההרכב והשפע של תושביה המיקרוביאליים.

מסקנה: עולם בתוך עולם

למיקרוביום של המעי תפקידים מכריעים רבים בבריאות האדם. הוא מסייע בעיכול פחמימות מורכבות וייצור חומצות שומן קצרות שרשרת מועילות, מסנתז ויטמינים מסוימים כמו ויטמין K וויטמיני B, מסייע בוויסות מערכת החיסון ומגן מפני פתוגנים, ואף עשוי להשפיע על מצב הרוח ובריאות המוח דרך ציר המעי-מוח. הפרעות במיקרוביום נקשרו למחלות שונות. שמירה על מיקרוביום מעי בריא ומגוון חיונית לרווחה כללית. לתזונה ואורח חיים יש השפעה משמעותית על המיקרוביום שלנו.

מסע המזון דרך מערכת העיכול הוא גם מסע של אינטראקציה מורכבת עם קהילות מיקרוביאליות עצומות ומגוונות. המעי הגס בולט כאתר המיקרוביאלי הצפוף ביותר בגופנו. המחקר בתחום המיקרוביום נמצא בעיצומו, ומתגלים עוד ועוד תפקידים מורכבים ומשמעותיים שהוא ממלא בבריאות האדם. השינוי בהבנת היחס בין חיידקים לתאים אנושיים , הממצאים המעידים כי  החומר הגנטי של המיקרוביום שלנו  גדול פי 10 מסך החומר הגנטי המאוחסן בתאי גופנו מדגיש את האופי הדינמי של הידע המדעי בתחום זה ואת הצורך במחקר מתמשך. גופנו הוא למעשה מערכת אקולוגית מורכבת שבה תאים אנושיים ותאים מיקרוביאליים מתקיימים ופועלים יחד בדרכים מורכבות. 

מקורות: 

1. 1. Gut Microbiome: Essential Tool for Digestion – and More | AMNH, https://www.amnh.org/exhibitions/the-secret-world-inside-you/gut-microbiome
   2. What Is Your Gut Microbiome? – Cleveland Clinic, , https://my.clevelandclinic.org/health/body/25201-gut-microbiome
   3. Illustration of the digestive system labeled – Media Asset – NIDDK, https://www.niddk.nih.gov/news/media-library/18162
   4. Diagram Of Digestive System – BYJU'S, , https://byjus.com/biology/diagram-of-digestive-system/
   5. Digestive organs: Diagram, stomach, intestines, and more – Medical News Today, https://www.medicalnewstoday.com/articles/stomach-diagram
   6. Regional Diversity of the Gastrointestinal Microbiome – PMC – PubMed Central, https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6750279/
   7. Anatomy and Normal Microbiota of the Digestive System | Microbiology – Lumen Learning, https://courses.lumenlearning.com/suny-microbiology/chapter/anatomy-and-normal-microbiota-of-the-digestive-system/
   8. The Human Gut Microbiome – IFFGD, https://iffgd.org/gi-disorders/the-human-gut-microbiome/
   9. Compositional and Functional Features of the Gastrointestinal Microbiome and Their Effects on Human Health – PMChttps://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4181834/
   10. How Does Your Gut Microbiome Impact Your Overall Health? – Healthline, https://www.healthline.com/nutrition/gut-microbiome-and-health
   11. Human gut microbiota in health and disease: Unveiling the relationship – Frontiers, https://www.frontiersin.org/journals/microbiology/articles/10.3389/fmicb.2022.999001/full
   12. Gut microbiota: Definition, importance, and medical uses https://www.medicalnewstoday.com/articles/307998
   13. What defines a healthy gut microbiome?, https://gut.bmj.com/content/73/11/1893
   14. Introduction to Gut Bacteria – Guts UK, https://gutscharity.org.uk/advice-and-information/health-and-lifestyle/introduction-to-gut-bacteria/
   15.  

הפוסט המיקרוביום האנושי -היקום הפנימי שלנו הופיע ראשון בדגנית עין בר

לחם חיטה מלא שגם ילדים אוהבים – יש דבר כזה ! מהיום אפשר ליהנות מכל העולמות: לחם מקמח חיטה מלא, ללא סוכר מוסף וחומרים משמרים מלאכותיים, עומד בעקרונות משרד הבריאות לתזונה מומלצת ונושא סימון ירוק. בעל מרקם חלק, רך ואחיד. והכי חשוב – טעים! אהוב במיוחד על ילדים.

לחם חיטה מלא שגם ילדים אוהבים נאפה באהבה מ 100% קמח חיטה מלא, הנטחן מהגרעין בשלמותו. המרקם החלק הטבעי של הלחם נשמר על מנת להתאים לילדים ולמבוגרים שמעדיפים מרקם אחיד. התאמנו את הלחם  לדרישות הקפדניות של משרד הבריאות. החלפנו את חומרי השימור המלאכותיים במחמצות שיפון וחיטה. הלחם אינו מכיל תוספת של חומרים משמרים מלאכותיים וסוכר מוסף.  מקור הסוכרים שבלחם מחומרי הגלם – מהקמח ומהדגנים. מתאים במיוחד לכל מי שרוצה ליהנות מיתרונות של קמח חיטה מלא וגם מפרוסה במרקם חלק ואחיד. לחם חיטה מלא שגם ילדים אוהבים מאושר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת ונושא תו א.י.ל . 

ללא תוספת חומרים משמרים מלאכותיים  וסוכר מוסף.

נושא תו ירוק, כחלק מההמלצות לתזונה בריאה של משרד הבריאות 

מקור הסוכרים בלחם הוא מחומרי הגלם – מהקמח והדגנים.

רכיבים: קמח חיטה מלא (נטחן מגרעין החיטה בשלמותו), (מכיל גלוטן) (100% מהקמח, 66% מהלחם), מים, גלוטן חיטה, שמרים, מלח, לתת שעורה (מכיל גלוטן), מחמצת שיפון (מכיל גלוטן), מחמצת מקמח חיטה (מכיל גלוטן) כחומר משמר, קמח סויה, חומר לטיפול בקמח (חומצה אסקורבית), אנזימים לאפייה.

מידע על אלרגנים: מכיל גלוטן ( ממקור חיטה, שעורה, שיפון), סויה. עלול להכיל שומשום, גלוטן (ממקור שיבולת שועל וכוסמין).

*הסוכרים בלחם מקורם בקמחים ובדגנים

משקל: 750 גרם

ברקוד: 3268252

התמונות להמחשה בלבד. ט. ל. ח

הפוסט לחם חיטה מלא<br/> שגם ילדים אוהבים הופיע ראשון בדגנית עין בר

     

שאריות של לחם יכולות להפוך בקלות לקרוטונים  טעימים או לפירורי לחם תוצרת בית . ההכנה  מהירה ופשוטה, העלות זולה והעיקר – לעומת המוצרים הקנויים הם יכילו פחות מלח ושמן . אחרי ההכנה חשוב לשמור בצנצנת אטומה.

 פירורי לחם בקלי קלות  

מה צריך? שאריות של לחם

מה עושים? מייבשים את פרוסות הלחם בתנור בחום בינוני  עד שהן יבשות לגמרי

                 מרסקים במעבד מזון

מתכון בסיסי להכנת קרוטונים

מה צריך? שאריות של לחם – חתוכות  לקוביות בגודל אחיד

               שמן זית איכותי – לפי כמות הלחם , לא להגזים

               תבלינים ועשבי תיבול – לפי מה שאוהבים ומה שיש בבית : פפריקה אדומה,פלפל שחור,שום כתוש, אוריגנו, טימין, פטרוזיליה, שמיר, צ'ילי ועוד כיד הדמיון והטעם

               מלח- מעט. עדיף להפחית

מה עושים? מערבבים הכל בקערה – אפשר עם הידיים

                  משטחים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה

                  אופים בתנור בחום של 180 מעלות , מומלץ לערבב מדי פעם , עד שמתייבש ומזהיב

הפוסט מה עושים עם שאריות של לחם? הופיע ראשון בדגנית עין בר

ילדים בכל גיל יכולים ליהנות מדגנים מלאים ובכלל זה ללחם מקמח חיטה מלא. חשיפה מתמשכת מעלה את   שיעורי הצריכה . 

דגנים מלאים תורמים לתחושת שובע, לתפקוד תקין של מערכת העיכול ולבריאות הכללית של כולנו.

שמשו מודל לחיקוי עבור הילדים שלכם והראו להם שגם אתם נהנים לאכול לחם מקמח חיטה מלא. במיוחד עם ילדים, הסבלנות משתלמת וחשיפה עקבית וממושכת ללחם מקמח מלא תעודד אותם לטעום ובהמשך לאכול ממנו ברצון ובהנאה.

הפוסט חומוס ומלפפון או גבינה ועגבנייה ? העיקר שהלחם מחיטה מלאה הופיע ראשון בדגנית עין בר

אוגוסט 2016

מאת: יערה פרג, מהנדסת מזון, מאפיית דגנית עין-בר

מחקר חדש מצא כי ביות השעורה, שהתרחש באזור לפני אלפי שנים – ראשיתו בצפון בקעת הירדן ובאזור הגליל העליון. תקציר כתבה מעיתון הארץ

במחקר חדש מופה לראשונה גנום של גרגירי שעורה פרהיסטוריים, מלפני 6,000 שנה. הזרעים הקדומים התגלו במערת יורם שבמדבר יהודה, ועל פי החוקרים, זהו הגנום העתיק ביותר של צמחי השעורה אשר שוחזר עד כה.

מיפוי גנום השעורה מאפשר לראשונה לקבל תמונה מהימנה יותר של המקור ושל תהליכי הביות של השעורה, שהיו חלק מרכזי במהפכה החקלאית שעברו אבות-אבותינו, מחברת ציידים-לקטים לחברות קבע המבוססות על חקלאות.

"המהפכה החקלאית", המוכרת גם בשם "המהפכה הניאוליתית", התרחשה באזורנו לפני למעלה מעשרת אלפים שנה, ונחשבת אירוע מכונן בהתפתחותה של התרבות האנושית. היכולת לביית גידולים חקלאיים לצורכי מזון היא שאחראית על המעבר מחיי לקטים–ציידים, שהתקיימו מאות אלפי שנים ואופיינו בקהילות קטנות ובנדודים, להתפתחותה של התיישבות הקבע חקלאית – שלימים הלכה והתפתחה לכדי התרבות המערבית המוכרת לנו היום. עם הגידולים שהצליח אז לביית האדם ניתן למנות את החיטה, השעורה, האפונה, העדשים, החימצה (חומוס) והפשתה  – גידולים המספקים עד היום חלק ניכר מתזונת האדם.

"דנ"א עתיק מהווה מעין קפסולת זמן המאפשרת לנו מסע לאחור בהיסטוריה והתבוננות בתהליך הביות של צמחי מזון בנקודות זמן ייחודיות בעבר", מסביר פרופ' אהוד ויס מהמחלקה ללימוד ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן אשר הוביל את המחקר ביחד עם פרופ' ציון פחימה, ראש המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. "מה שייחודי כאן הוא האופן שבו נשתמרו הגרגירים בזכות היובש ששרר במקום".

תהליך ביות השעורה החל, יחד עם גידולים נוספים באזור הסהר הפורה, המשתרע מישראל וירדן של ימינו, דרך לבנון, סוריה וטורקיה ועד עיראק ואיראן. עד היום ממשיכים להתקיים באזור זני הבר של צמחי המזון הללו. "מקורה של חקלאות הזרעים הוא באזורנו, ומאוחר יותר היא התפשטה מכאן לאירופה, לאסיה ולצפון אפריקה", אומר פרופ' ציון פחימה. "המחקר הנוכחי מראה ששעורת הבר בויתה בצפון הארץ, בצפון עמק הירדן והגליל העליון, ומשם הופצה לשאר העולם". 

הפוסט גרגירים בני 6,000 שנה מעידים: ביות השעורה החל בבקעת הירדן ובגליל הופיע ראשון בדגנית עין בר