לחם חיטה מלא שגם ילדים אוהבים – יש דבר כזה ! מהיום אפשר ליהנות מכל העולמות: לחם מקמח חיטה מלא, ללא סוכר מוסף וחומרים משמרים מלאכותיים, עומד בעקרונות משרד הבריאות לתזונה מומלצת ונושא סימון ירוק. בעל מרקם חלק, רך ואחיד. והכי חשוב – טעים! אהוב במיוחד על ילדים.

לחם חיטה מלא שגם ילדים אוהבים נאפה באהבה מ 100% קמח חיטה מלא, הנטחן מהגרעין בשלמותו. המרקם החלק הטבעי של הלחם נשמר על מנת להתאים לילדים ולמבוגרים שמעדיפים מרקם אחיד. התאמנו את הלחם  לדרישות הקפדניות של משרד הבריאות. החלפנו את חומרי השימור המלאכותיים במחמצות שיפון וחיטה. הלחם אינו מכיל תוספת של חומרים משמרים מלאכותיים וסוכר מוסף.  מקור הסוכרים שבלחם מחומרי הגלם – מהקמח ומהדגנים. מתאים במיוחד לכל מי שרוצה ליהנות מיתרונות של קמח חיטה מלא וגם מפרוסה במרקם חלק ואחיד. לחם חיטה מלא שגם ילדים אוהבים מאושר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת ונושא תו א.י.ל . 

ללא תוספת חומרים משמרים מלאכותיים  וסוכר מוסף.

נושא תו ירוק, כחלק מההמלצות לתזונה בריאה של משרד הבריאות 

מקור הסוכרים בלחם הוא מחומרי הגלם – מהקמח והדגנים.

רכיבים: קמח חיטה מלא (נטחן מגרעין החיטה בשלמותו), (מכיל גלוטן) (100% מהקמח, 66% מהלחם), מים, גלוטן חיטה, שמרים, מלח, לתת שעורה (מכיל גלוטן), מחמצת שיפון (מכיל גלוטן), מחמצת מקמח חיטה (מכיל גלוטן) כחומר משמר, קמח סויה, חומר לטיפול בקמח (חומצה אסקורבית), אנזימים לאפייה.

מידע על אלרגנים: מכיל גלוטן ( ממקור חיטה, שעורה, שיפון), סויה. עלול להכיל שומשום, גלוטן (ממקור שיבולת שועל וכוסמין).

*הסוכרים בלחם מקורם בקמחים ובדגנים

משקל: 750 גרם

ברקוד: 3268252

התמונות להמחשה בלבד. ט. ל. ח

הפוסט לחם חיטה מלא<br/> שגם ילדים אוהבים הופיע ראשון בדגנית עין בר

הלחם הירוק שלנו מביא איתו ניחוח של געגוע ,טעם של פעם ובשורה. בזכות תהליך הכנה ייחודי הלחם אינו מכיל תוספת של חומרים משמרים וחומרים מתחלבים. מהניסיון שלנו – אהוב גם על ילדים! מקור השומן בלחם הוא מהגרעינים המוספים בלבד. הלחם נאפה על בסיס 100% קמח חיטה מלא הנטחן מהגרעין בשלמותו בתוספת גרעיני פשתן וחמניות. לחם חיטה מלא ירוק מאושר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת ונושא תו א.י.ל. 

 רכיבים: קמח חיטה מלא (נטחן מגרעין החיטה בשלמותו) (100% מהקמח, 60% מהלחם) (מכיל גלוטן), מים, גלוטן חיטה, חומץ טבעי, שמרים, לתת שעורה (מכיל גלוטן), גרעיני פשתן (1.3%), מלח שולחן, שיבולת שועל (מכיל גלוטן), גרעיני חמניות (0.3%), קמח סויה, אנזימים לאפייה.

מידע על רכיבים אלרגנים: מכיל גלוטן (ממקור חיטה, שעורה, שיבולת שועל), סויה. עלול להכיל שומשום, גלוטן (ממקור שיפון, כוסמין).

משקל: 750 גרם

ברקוד: 3268429

הלחם משווק בימי ב'-ה' 

התמונות להמחשה בלבד. ט. ל.ח

הפוסט לחם חיטה מלא ירוק <br> ללא חומרים משמרים הופיע ראשון בדגנית עין בר

לחם חיטה מלא עשוי מ-100% קמח מלא הנטחן מהגרעין בשלמותו. העשרנו את הלחם בוויטמינים חשובים: חומצה פולית, B1 B2, B3, B6, B12. הוספנו ללחם חלבון והפחתנו את כמות הפחמימות והנתרן. הלחם אינו מכיל תוספת סוכר, מקור הסוכרים בקמח ובדגנים. לחם חיטה מלא מאושר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת ונושא  תו א.י.ל. פרוסה מהלחם מכילה כ-11 גרם פחמימות זמינות ,כ- 75 קלוריות וכ- 2 גרם סיבים תזונתיים.

ללא תוספת סוכר, מקור הסוכרים בלחם הוא טבעי מהקמח והדגנים.

רכיבים: קמח חיטה מלא (נטחן מגרעין החיטה בשלמותו), (מכיל גלוטן) (100% מהקמח, 62.2% מהלחם) , מים, דגנים (3.0%: שיבולת שועל (גלוטן), לתת שעורה (גלוטן)), שמרים, גרעיני פשתן, גלוטן חיטה, מלח, גרעיני חמניות, מתחלב (E481), חומרים משמרים (קלציום פרופיונט, פוטסיום סורבאט), קמח סויה, סיבים תזונתיים, חומר מווסת חומציות (חומצה ציטרית), ויטמינים (B1, B2, B3, B6,B12),חומר לטיפול בקמח (חומצה אסקורבית), אנזימים לאפייה, חומצה פולית.

מידע על רכיבים אלרגנים: מכיל חיטה – גלוטן, שיבולת שועל -גלוטן, שעורה -גלוטן, סויה. עלול להכיל שומשום, שיפון -גלוטן, כוסמין- גלוטן.

*מקור הסוכרים בקמח ובדגנים 

משקל: 750 גרם

ברקוד: 574141

התמונות להמחשה בלבד.  ט. ל. ח

הפוסט לחם חיטה מלא הופיע ראשון בדגנית עין בר

כוסמין הוא סוג של חיטה עתיקה אשר שמרה על ערכיה התזונתיים הגבוהים מימי קדם.  מכיל מינרלים חיוניים כגון אשלגן, מגנזיום, ברזל ואבץ. מקור טוב לנוגדי חמצון, ויטמינים מקבוצת B וסיבים תזונתיים. לחם חיטה מלא בתוספת קמח כוסמין מלא מכיל קמחים שנטחנו מהגרעין השלם. 

ללא תוספת סוכר, מקור הסוכרים בלחם הוא טבעי מהקמח והדגנים.

 רכיבים: קמח חיטה מלא (נטחן מגרעין החיטה בשלמותו), (93% מהקמח, 56% מהלחם) (מכיל גלוטן), מים, קמח כוסמין מלא (נטחן מגרעין הכוסמין בשלמותו), (7% מהקמח, 4.5% מהלחם), גלוטן חיטה (גלוטן), שמרים, לתת שעורה (מכיל גלוטן), גרעיני פשתן, שיבולת שועל (מכיל גלוטן), גרעיני צ'יה (1%), מלח, גרעיני דלעת (1%), מתחלב (E481), חומרים משמרים (קלציום פרופיונט, פוטסיום סורבאט), קמח סויה, סיבים תזונתיים, חומר מווסת חומציות (חומצת לימון), חומר לטיפול בקמח (חומצה אסקורבית), אנזימים לאפייה. 

 מידע על אלרגנים: מכיל גלוטן (ממקור חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל), סויה. עלול להכיל שומשום וגלוטן (ממקור שיפון). 

*הסוכרים בלחם מקורם בקמחים ובדגנים

 משקל: 750 גרם

ברקוד: 574455

התמונות להמחשה בלבד. ט.ל.ח 

הפוסט לחם חיטה מלא + כוסמין הופיע ראשון בדגנית עין בר

קמח שיפון מלא עשוי מגרגירי דגן השיפון שנטחנים בשלמותם (עם הקליפה). קליפת השיפון מכילה כמות גבוהה של סיבים תזונתיים מסיסים. השיפון עשיר במיוחד בחלבון, אבץ, מגנזיום, ויטמין B3 ובטא קרוטן, שנחשב לנוגד חמצון.

ללא תוספת סוכר, מקור הסוכרים בלחם הוא טבעי מהקמח והדגנים.

רכיבים: קמח חיטה מלא (64% מהקמח, 40% מהלחם) (מכיל גלוטן), מים, קמח שיפון מלא (36% מהקמח, 21% מהלחם)(מכיל גלוטן), גלוטן חיטה, שמרים, לתת שעורה, גרעיני פשתן, מלח שולחן, שמנים ושומנים מהצומח, שיבולת שועל, מתחלב (E481), קמח סויה, חומרים משמרים (קלציום פרופיונט, פוטסיום סורבאט), חומר מווסת חומציות (חומצת לימון ), ויטמין C, אנזימים.

מידע על אלרגנים: מכיל גלוטן (ממקור חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל), סויה. עלול להכיל שומשום.

* מקור הסוכרים בקמח ובדגנים 

 משקל: 750 גרם

ברקוד: 574066

התמונות להמחשה בלבד.  ט.ל.ח 

הפוסט לחם חיטה מלא + שיפון הופיע ראשון בדגנית עין בר

מתכון חדש 

לחם קל מחיטה מלאה בתוספת דגנים מכיל את כל טוב הארץ לאורח חיים מאוזן ונכון יותר. מלא בטעם ובארומה ומשביע במיוחד. הלחם נאפה מקמח חיטה מלא שנטחן מהגרעין בשלמותו. להעמקת הטעם הוספנו מעט קמח שיפון מלא, ותערובת של גרעיני פשתן וחמנייה. לחם קל מחיטה מלאה אינו מכיל תוספת סוכר, מקור הסוכרים טבעי מחומרי הגלם – הקמח והדגנים. הלחם מאושר על ידי  האגודה הישראלית לסוכרת ונושא תו א.י.ל. פרוסה אחת  מהלחם שוקלת בממוצע 30 גרם ומכילה כ -6.5 גרם פחמימות זמינות. הלחם מועשר בסיבים תזונתיים. פרוסה ממוצעת (כ- 30 גרם) מכילה  כ- 59 קלוריות וכ- 3.7 גרם סיבים תזונתיים. 

לחם מופחת קלוריות בהשוואה ללחם מלא פלוס שיפון של מאפיית דגנית עין בר 

רכיבים: מים, קמח חיטה מלא (נטחן מגרעין החיטה בשלמותו (מכיל גלוטן), (95% מהקמח, 35% מהלחם)), גלוטן חיטה, סיבים תזונתיים, שמרים, קמח שיפון מלא (נטחן מגרעין השיפון בשלמותו (מכיל גלוטן) (5% מהקמחים, 2% מהלחם)), דגנים וגרעינים 5% (גרעיני פשתן, שיבולת שועל (גלוטן), לתת שעורה (גלוטן), גרעיני חמניות), מלח, חומרים משמרים (קלציום פרופיונט, פוטסיום סורבט), מתחלב (E481), חומר מווסת חומציות (חומצה ציטרית), חומרים לטיפול בקמח (קלציום קרבונט טבעי, חומצה אסקורבית , E-920), אנזימים לאפייה.

מידע על רכיבים אלרגנים: מכיל גלוטן (ממקור חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון). עלול להכיל גלוטן (ממקור כוסמין), שומשום, סויה.

*הסוכרים בלחם מקורם בקמחים ובדגנים

 משקל: 750 גרם

ברקוד: 574172

התמונות להמחשה בלבד.  ט. ל. ח 

הפוסט לחם קל מחיטה מלאה הופיע ראשון בדגנית עין בר

מאת: יערה פרג , מהנדסת מזון ושרון דבוש- חלילי , דיאטנית קלינית 

שלוש מהפכות הפכו את  החיטה לאחד הדגנים החשובים והמשפיעים על האנושות. בזכותן חיטת הבר- בתהליך ביות איטי והדרגתי- זקפה קומה, התחזקה והתפתחה לחיטה המודרנית. לחם הפך למוצר צריכה בסיסי, זול ונפוץ. בדרך להצלת העולם מרעב נרשם גם פרס נובל. לצד היתרונות הגדולים של החקלאות המודרנית ישנם גם חסרונות ולא מעט אתגרים.   

המהפכה החקלאית וביות החיטה

המעבר מחברת נוודים לחברה של יושבי קבע המתבססים על חקלאות השפיעה גם על חיטת הבר. תהליך הביות של החיטה שנמשך אלפי שנים הוביל לטיפוח זני חיטה מותאמים יותר לגידול ולצריכה עבור בני האדם 

לפני כ-10,500 שנה התרחשה המהפכה החקלאית. מחברה של ציידים-לקטים, נוודים המלקטים את מזונם מהטבע סביבם, הפכה החברה האנושית לחברה חקלאית של יושבי קבע, המגדלים את מזונם בצורה מתוכננת.

במקביל, התזונה, שהייתה מבוססת על מזון שאפשר למצוא בסביבה, הפכה לתזונה המבוססת על גידול וייצור מזון. במשך השנים למדו החקלאים לשפר את הזנים  על ידי תהליך של ביות. כך לדוגמה, לחיטת הבר יש שיבולת המתפרקת לבד, תכונה המאפשרת פיזור טוב של הזרעים לנביטה מחודשת והפצה. לעומת זאת ,עבור בני האדם זה חיסרון היות ושיבולת כזאת קשה לאסוף לשימוש כמזון או לזריעה.  בתהליך הביות נבחר זן בעל שיבולת יציבה שאינה מתפרקת בקלות. העדפה של זן כזה מאפשרת  לאסוף את השיבולים בצורה נוחה, ולהפריד את הגרעינים למאכל או לשתילה חוזרת.

התאוריה הרווחת לגבי ביות אומרת שזה היה תהליך מאוד הדרגתי ואיטי שלא קרה במכוון, אלא היה תוצר של אילוצים סביבתיים, אקלימים או דמוגרפיים. התהליך היה נסיבתי – הצמחים מצאו נישה טובה לגידול והתרבו, ללא מטרה. האדם טיפח את הצמחים ובאופן הדרגתי ואיטי הזנים שגודלו על ידו הפכו מתאימים יותר ויותר לדרישותיו.

תאוריה אחרת אומרת שתהליך הביות היה מכוון ומודע. האדם בחר את הזנים והטיפוסים המתאימים לו מהטבע ואותם גידל. הוא התבסס על ידע שנצבר במשך ההיסטוריה של לקט-ציד ובחר צמחים המתאימים לו יותר ובעלי ערך מוסף גבוה יותר. נבחרה חבילת גידולים מאוזנת מבחינה תזונתית וחקלאית.

כך או כך, הגידולים החקלאיים התאימו לבתי הגידול המקומיים והיו שונים ממקום למקום. 

 המהפכה התעשייתית והמהפכה הירוקה בגידול חיטה

המהפכה התעשייתית שינתה את פני החקלאות ואת גידול החיטה. היא גם הובילה את הדרך למהפכה הירוקה שיש הטוענים שמנעה רעב עולמי.

במשך אלפי שנים של חקלאות מסורתית התפשטה החיטה בכל רחבי העולם. בכל אזור ולכל כפר היה זן החיטה המסורתי שלו, והמגוון הגנטי נשמר.

המהפכה התעשייתית הייתה נקודת מפנה שהשפיעה גם על גידול החיטה. ב-1877 נרשם פטנט ראשון על טחינה באמצעות גלגלי פלדה. כתוצאה חל פיחות במספר טחנות הקמח הקטנות והמקומיות שטוחנות באבני ריחיים. מספר הטחנות הגדולות והריכוזיות עלה במקביל. טחנות הקמח הגדולות התאימו לזנים של חיטת לחם קשה. באופן זה הכתיבה התעשייה צמצום של המגוון הביולוגי. צמצום זה גם גרם לצמצום שטחי הגידול של חיטה לאזורים המתאימים לגידול חיטה כזאת. 

מלבד טכניקות הטחינה המשופרות, המהפכה התעשייתית הייתה אחראית בהמשך גם על התפתחות של טכנולוגיות חדשות בתחום אפיית הלחם. עקב כך לשגשוג של מאפיות קטנות ובעקבותיהן מאפיות גדולות לייצור לחם בקנה מידה גדול. האפשרות לקנות לחם השפיעה גם על איכות החיים של נשים רבות. על  הקשר בין לחם ומעמד האישה ניתן לקרוא בכתבה לחם מהמאפייה ושחרור  אישה 

נקודת מפנה נוספת נקראת "המהפכה הירוקה". החקלאות המודרנית מתאפיינת בשטחי גידול גדולים ואחידים של יבולים הומוגניים. גידול כזה פוגע באדמה ומרוקן אותה ממינרלים הכרחיים. בחקלאות המסורתית היו שיטות שונות לשמירה על הקרקע. למשל גידול לסירוגין חיטה וקטניות, שגידולן מעשיר את הקרקע בחנקן. בחקלאות המודרנית לא מתקיים מחזור גידולים, האדמה ענייה במינרלים והיבול נפגע. שימוש בדשן תעשייתי מחזיר חנקן לקרקע ללא צורך במחזור גידולים.

 בתחילת המאה ה-20 פותחו שיטות לייצור דשן תעשייתי בכמויות גדולות. לאחר מלחמת העולם השנייה החל ייצור אינטנסיבי של דשן להגברת היבולים ומניעת רעב. השימוש בדשן תעשייתי  לגידולי חיטה  הוביל להגדלת גרעיני החיטה וזה גרם לבעיות בגידול ובקציר. זן החיטה הנפוץ ביותר היה זן גבוה ששיבוליו  כרעו תחת עומס הגרעינים. המגע עם הקרקע גרם לריקבון של החיטה בגשם  והקשה על האיסוף שלה בשדה. באמצע המאה ה-20 הכליא פרופ' נורמן בורלוג זן חיטה אמריקאי עם זן יפני ננסי. התקבלה חיטה חצי ננסית שלא כורעת ואשר ניתנת לדישון תעשייתי. זן זה הופץ בצורה אינטנסיבית בכל אזורי העולם, תוך התאמות קטנות בכל אזור ע"י הכלאה עם זנים מקומיים.  

החל משנות ה-60 הביאה "המהפכה הירוקה" להגדלת יבולי הדגנים פי 3-4 לדונם. הטענה היא שהצילה מדינות רבות מרעב. נורמן בורלוג זכה בפרס נובל לשלום על פיתוח החיטה החצי-ננסית.

החקלאות המודרנית הישגים ואתגרים 

החקלאות המודרנית הפכה את  הלחם למוצר מזון בסיסי וזול בכל בית . זאת בזכות גידול מאסיבי של חיטה והוזלת מחירה. השיפור המתמיד של זני החיטה  מאפשר תזונה טובה יותר לבני אדם. בצד ההישג החשוב ישנם גם חסרונות ואתגרים לעתיד 

היום, החקלאות הנפוצה היא החקלאות האינטנסיבית בה נעשה שימוש בדשנים תעשייתיים, ובזנים אחידים מבחינה גנטית. יש האומרים כי האחידות הגנטית מסוכנת. מחלה אחת עלולה להתפשט בכל העולם ולפגוע בכל גידולי החיטה (בדומה ל"רעב תפוחי האדמה" באירלנד). אולם, למרות התרעות שונות בעשרות השנים האחרונות, זה עדיין לא קרה.

החקלאות המודרנית כיום מאפשרת ייצור מזון בכמויות גדולות ובעלויות נמוכות יחסית לכל השיטות האחרות הקיימות היום (חקלאות אורגנית, חקלאות משמרת ושיטת נוספות). הצורך לספק מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה, במדינות מתפתחות וגם במדינות המפותחות, גובר, נכון לעכשיו, על הרצון לפתח שיטות חדשות, או לחזור לשיטות המסורתיות, של חקלאות משמרת ובריאה יותר לסביבה.

למרות זאת, יש היום חזרה מסוימת, בעידוד ממשלות המבינות את הנזקים העתידיים, לשיטות משמרות יותר כמו מחזור גידולים וחריש מצומצם. בעשורים הקרובים תצטרך החקלאות למצוא דרכים, חדשות או ישנות, כדי לשמר את הסביבה בצורה טובה יותר  ובמקביל לשפר ולהגדיל את היבול העולמי בהתאמה לגידול באוכלוסייה.

מקורות:

1. הפודקאסט "המעבדה – עבודת שורשים" פרקים 1-7 של כאן תאגיד השידור הציבורי (קישור)
2. כתבה "הפרוייקט להצלת זני החיטה של ארץ ישראל" ,עיתון הארץ , 2017 (קישור)
3. כתבה  "האתר שחשף מהפכה תודעתית של האנושות, רגע לפני הולדת הציוויליזציה", עיתון הארץ , 2012. (קישור)
4. Shahal Abbo, Avi Gopher, Baruch Rubin, Simcha Lev-Yadun, 2004,  On the Origin of Near Eastern Founder Crops and the ‘Dump-heap Hypothesis’, Genetic Resources and Crop Evolution, August 2005, Volume 52, Issue 5, pp 491–495 (קישור)

הפוסט גלגולה של חיטה הופיע ראשון בדגנית עין בר