גרגירים בני 6,000 שנה מעידים: ביות השעורה החל בבקעת הירדן ובגליל
אוגוסט 2016
מאת: יערה פרג, מהנדסת מזון, מאפיית דגנית עין-בר
מחקר חדש מצא כי ביות השעורה, שהתרחש באזור לפני אלפי שנים – ראשיתו בצפון בקעת הירדן ובאזור הגליל העליון. תקציר כתבה מעיתון הארץ
במחקר חדש מופה לראשונה גנום של גרגירי שעורה פרהיסטוריים, מלפני 6,000 שנה. הזרעים הקדומים התגלו במערת יורם שבמדבר יהודה, ועל פי החוקרים, זהו הגנום העתיק ביותר של צמחי השעורה אשר שוחזר עד כה.
מיפוי גנום השעורה מאפשר לראשונה לקבל תמונה מהימנה יותר של המקור ושל תהליכי הביות של השעורה, שהיו חלק מרכזי במהפכה החקלאית שעברו אבות-אבותינו, מחברת ציידים-לקטים לחברות קבע המבוססות על חקלאות.
"המהפכה החקלאית", המוכרת גם בשם "המהפכה הניאוליתית", התרחשה באזורנו לפני למעלה מעשרת אלפים שנה, ונחשבת אירוע מכונן בהתפתחותה של התרבות האנושית. היכולת לביית גידולים חקלאיים לצורכי מזון היא שאחראית על המעבר מחיי לקטים–ציידים, שהתקיימו מאות אלפי שנים ואופיינו בקהילות קטנות ובנדודים, להתפתחותה של התיישבות הקבע חקלאית – שלימים הלכה והתפתחה לכדי התרבות המערבית המוכרת לנו היום. עם הגידולים שהצליח אז לביית האדם ניתן למנות את החיטה, השעורה, האפונה, העדשים, החימצה (חומוס) והפשתה – גידולים המספקים עד היום חלק ניכר מתזונת האדם.
"דנ"א עתיק מהווה מעין קפסולת זמן המאפשרת לנו מסע לאחור בהיסטוריה והתבוננות בתהליך הביות של צמחי מזון בנקודות זמן ייחודיות בעבר", מסביר פרופ' אהוד ויס מהמחלקה ללימוד ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן אשר הוביל את המחקר ביחד עם פרופ' ציון פחימה, ראש המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. "מה שייחודי כאן הוא האופן שבו נשתמרו הגרגירים בזכות היובש ששרר במקום".
תהליך ביות השעורה החל, יחד עם גידולים נוספים באזור הסהר הפורה, המשתרע מישראל וירדן של ימינו, דרך לבנון, סוריה וטורקיה ועד עיראק ואיראן. עד היום ממשיכים להתקיים באזור זני הבר של צמחי המזון הללו. "מקורה של חקלאות הזרעים הוא באזורנו, ומאוחר יותר היא התפשטה מכאן לאירופה, לאסיה ולצפון אפריקה", אומר פרופ' ציון פחימה. "המחקר הנוכחי מראה ששעורת הבר בויתה בצפון הארץ, בצפון עמק הירדן והגליל העליון, ומשם הופצה לשאר העולם".